• מאמרים, כתבות וקישוריםלאן פני המדע? התחלנו והתרגשנו!

    לאן פני המדע? לכיוונים בלתי צפויים!

     

    לאן פני המדע ומה היישומים של המחקרים שנערכים ממש מעבר לכביש, זאת כבר התחלנו ללמוד משורה של חוקרים ממיג"ל, שחלק מהמעבדות של מכון המחקר הענק נמצאות ממש מעבר לכביש, לצד קמפוס מזרח של תל חי. החוקרים מגיעים אלינו בהתנדבות, בהתלהבות, ויוצאים מכאן בהתפעלות!

    תקצירים וסיכומים מתוך ההרצאות, לרשותכם.

     

    כך אירחנו כאן: 

    27.10.16 ד"ר איתי שרון - על אנשים, חיידקים ומחשבים: שימוש בשיטות חישוביות למחקר של אוכלוסיות חיידקים ומיקרואורגניזמים

    מחקרו מתמקד באוכלוסיות חיידקים חשובות ביותר, שקיימות בכל מקום והידע עליהן מועט. בהרצאה ידובר על הבעייתיות בפיענוח פעולת החיידקים, פיתוח ההבנה באמצעות מחשבים ותגליות בתחום. ד"ר שרון הוא מרצה למדעי המחשב במכללת תל חי וחוקר במיג"ל.

     

     

    שימו לב לקשב:

     

    ואחריו את 

    3.11.16 פרופ' יעקב פיטקובסקי - טיפולים חיסוניים לסרטן וחשיבותם

    הטיפולים בסרטן כללו עד כה כימותרפיה, הקרנות וניתוחים. לאחרונה מתפתח תחום טיפולים ביולוגיים, אחד המרכזיים בהם הוא טיפול באמצעות מערכת החיסון. נסקור את הקשיים בדרך לפיתוח טיפולים להפעלת המערכת החיסונית כנגד סרטן.

    פרופ' פיטקובסקי הוא חוקר במיג"ל בתחום החיסונים ומרצה בביוטכנולוגיה במכללת תל חי.

     

    10.11.16 פרופ' משה גופן - התערבות האדם בטבע: עמק החולה

    פרופ' גיורא גופן לקח אותנו אל הכנרת, אל האיזון העדין כל כך בין אדם, אמנונים, זרמים, סחף, מליחות ושמירה על כל המערכת המורכבת, שכלל לא ידענו שכך היא פועלת. ממש נסחפנו אל הנופים והמעמקים, שחינו בין הדגים, הפגזנו בשאלות, וכמעט סירבנו להרשות לו לצאת מכאן.

    פרופ' גופן הוא חוקר בכיר במיג"ל עד לאחרונה מרצה בתל חי.

     

    17.10.2016 - ד"ר גדי איש-עם שלנו, הרצה על השפעת מרעה פרות על שמורת הר מירון - מחקר שהוא היה שותף לו בשנתיים האחרונות. גדי לקח אותנו אל מרומי שמורת המירון, רק שכח להחזיר אותנו משם. איזה יופי של נופים, פרחים, בעלי חיים וכמה מרתקים הממצאים. בין לבין, בלי להרגיש, לימד אותנו גדי כיצד קוראים ממצאים סטטיסטיים, מהי תוצאה מובהקת, מהי סטיה, כיצד מפענחים גראפים, על פרפרים ופטריות, על חורש. כמה הרבה מידע בזמן כל כך קצר! תודה לגדי על ההשתתפות בקורס! הנה הצילומים -

     

     

     

     פרופ' גיורא ריטבו הרצה ביום 16.12.2016 - בנושא - ננומרוכבים לטיפול במים מזוהמים

    כיצד המחקר משתלב בפתרון זיהום מים על ידי חלקיקים מרחפים. הצללת מים ושפכים כטיפול מקדים - למה צריך את זה, איך עושים את זה ומה פיתחנו במעבדה שלנו.

    פרופ' ריטבו חוקר כימיה של חלקיקים קטנים (קולואידיים), קינטיקה של תהליכים, ספיחה של מזהמים, שחרור איטי ומבוקר של חומרים שונים (חומרי הדברה, שמנים אתריים), טיפול במים במגוון שיטות. מרצה במכללת תל חי בנושאים אשר בתפר בין כימיה ופיסיקה, תרמודינמיקה, כימיה אנליטית והוזמן לפני שלוש שנים להציג את הפיתוח הספציפי שלו בבית הנשיא.

     

    1.12.16 – אבישי לוי - מנכ"ל מיג"ל בנושא - ממחקר לפטנט: קניין רוחני – הרציונל, המהות ודרכי פעולה

    בהרצאות דיבר אבישי על מהות הקניין הרוחני, הרציונל והצורך בהסדרתו, תחומי הקניין הרוחני, השימוש בכלים הללו כדי להגן על זכויות המפתחים. אבישי לוי מנכ"ל מיג"ל, הינו בעל תארים מתקדמים בחקלאות, מדעים ומשפטים. בעבר ניהל חברות סטרטאפ, עסק במחקר בתחומים החקלאות הימית, ההנדסה הגנטית והכרונוביולוגיה. עו"ד ומגשר מומחה בתחום ניהול הקניין הרוחני.

     

     

     

    ד"ר אופיר דגני, מנהל המרכז ואף הוא חוקר במיג"ל, הצטרף לשורת המרצים 

    בנושא: מעורבות הפטרייה Harpophora maydis בגרימת מחלת הנבילה המאוחרת בתירס מתוק: אפיון מהלך המחלה ואיתור דרכים להדברתה

     הפטרייה מדביקה צמחי תירס צעירים, חודרת לצמח דרך השורש, חוסמת את צינורות ההובלה של הצמחים וכך גורמת להתייבשותם. החוקרים התאימו שיטת אבחון מולקולארי של DNA הפטרייה, המאפשרת מעקב אחר התקדמות המחלה, וגילו שהפטרייה יודעת להסתגל היטב לתנאי סביבה קשים. חומר ההדברה היחיד שהצליח "לחסל" את הנגע, היה יקר מדי ולכן לא כלכלי. האם יצליחו החוקרים לאתר תכשירים להדברת הפטרייה, בלי לסבך את החקלאים בהוצאות כבדות, או שמא בכלל נחוצה כאן חשיבה אחרת?  

     

     

     

    22.12.2016 ד"ר דרור נוי - הרצה בנושא פוטוסינתזה מלאכותית - אנרגיה סולארית בדרך הטבע ביצורים רבים התפתחו מערכות יעילות להמרת אנרגיית השמש לאנרגיה כימית ואגירתה בחומרי דלק. זוהי הפוטוסינתזה המאפשרת קיום חיים: החמצן, המזון, הפחם, הנפט, והגז הטבעי, כולם תוצרי פוטוסינתזה. נלמד איך מתבצע התהליך ברמה המולקולרית וננסה להבין כיצד אפשר להשתמש בעקרונות הפעולה שלו לבניית מערכות דומות להמרה ואגירה של אנרגיית השמש בחמרי דלק שימושיים. ד"ר נוי הוא ראש קבוצת מחקר במיג״ל. עוסק בביו-אנרגיה והנדסת חלבונים.

     

     

    הערה: תקצירי ההרצאות יפורסמו בהקדם.

     

    ד"ר רועי גוטמן היה איתנו לאחר חופשת החנוכה - 5.1.2017. ד"ר גוטמן הוא מרצה במכללה בחוגים למדעי החי והתזונה במכללה, חוקר ומרצה על בקרת משקל, שעונים ביולוגיים ובקרת משקל.

    נושא הרצאתו: חשיבותו של השעון היממתי ומעורבותו בשמירה על משקל גוף תקין ובריאות האדם.

    מחקר ישראלי שנערך על עכברים שופך אור על הקשר בין קצב החיים לתוחלת שלהם, דבר שעשוי לשפר גם את איכות ואורך חייהם של בני אדם. הממצאים מצביעים על קשר בין עכברים המאריכים חיים לבין השעון היממתי שלהם — מנגנון פיזיולוגי המסדיר את השעות שבהן הם ישנים ואוכלים. לפי מוביל המחקר, ד"ר רואי גוטמן מהפקולטה למדעים וטכנולוגיה במכללה האקדמית תל חי וממכון מיג"ל, הממצאים מעלים ששמירה על שעון יממתי מסודר תורמת לבריאות. השעון היממתי מארגן את התהליכים הפיזיולוגיים והביוכימיים בגוף לאורך היממה, בהם ויסות של אכילה ושינה וסנכרון שלבי עיכול המזון, ספיגת המזון והגדילה

     

     

     פרופ' סנאית תמיר והדוקטורנטית קרן זיו, סגרו את רשימת המרצים המרתקת של מיג"ל בהרצאה בנושא חיידקי המעי, תזונה ובריאות.

    המעי מהווה בית גידול לחיידקים רבים, אשר משפיעים על מחלות, תהליכים בגוף ומצב הרוח. כאשר מופר האיזון בשל תזונה, גיל ומצב רוח, ממליצים על חיידקים טובים, פרו-ביוטיים ואיתם מרכיבים פרה-ביוטיים והם יוצגו בהרצאה.

    אני מודים לכל החוקרים שהגיעו אלינו בהתנדבות מלאה וריתקו את התלמידים בהרצאות על מחקריהם, עבודתם והיישומים שלהם בגליל ובעולם. תודה מכל הלב!

     

     

    תקצירים וסיכומים מתוך ההרצאות, לרשותכם.

    איך מוצאים מרכז מעגל על ידי מזלג?
    רמז ראשון לחידת השעה
    הם יודעים לבצע חישובים מתמטיים מסובכים בתוך שניות ספורות, לענות על שאלות בתחומים שונים ומגוונים ובאופן כללי – להנות מהלימודים. מÄיהÅם ההתלמידים המחוננים? כתבה מאתר ידיעות אחרונות 30/9/2008.
    מיהו ילד מחונן וכיצד יממש את מחוננותו ויגיע לכלל מצוינות? מהו הרקע המשפחתי והתרבותי המעודד מחוננות? מדוע ילדים בעלי פוטנציאל גבוה אינם משיגים הישגים המותאמים ליכולתם?
    בעשור האחרון גוברת ההכרה בכך שחינוך מחוננים הוא סוג של חינוך מיוחד. המורים צריכים לדעת לגרות ולאתגר את התלמידים, אך גם לזכור שמבחינה רגשית הם זקוקים לעידוד ולטיפוח ההערכה העצמית. אין פלא שמורים יוצאים סחוטים. כתבה שלישית בסדרה על חממות אלטרנטיוויות לגידול מורים