• מאמרים, כתבות וקישוריםמהי למידה בדרך החקר?

    מתוך האתר של ד"ר קשת גילמור "במוזה"

    מהי למידה בדרך החקר?

    למידה בדרך החקר היא תהליך של חשיבה ולמידה שבו הלומדים פעילים בחיפוש אחר תשובות לשאלות תוך הפעלת מיומנויות חשיבה גבוהות והבניית ידע. כדי לפתח יכולת בתחום החקר, על התלמידים לבנות לעצמם בסיס עמוק של ידע עובדתי, להבין עובדות ורעיונות בהקשר של רשת רעיונית-תפיסתית ולארגן את הידע בדרכים שיקלו על השליפה והיישום (1).

    בכיתה שעושה חקר, תפקיד המורה נעשה פחות קשור עם הוראה ישירה ויותר קשור ב- modeling, הדרכה, הנחייה והערכה תמידית של עבודת התלמידים. העשייה של המורה מתמקדת בגירוי הסקרנות של התלמידים, הנחיית הלמידה ותמיכה בלומדים הבונים את הידע שלהם  (2). כדי להטמיע חקר בכיתה, צריכים להתקיים מספר מרכיבים: ראשית, על המורים להבין בדיוק מהו חקר בתחום הדעת שלהם; שנית, עליהם להבין באופן מספיק את מבנה תחום הדעת עצמו; ולבסוף, עליהם להעשות מיומנים בטכניקות של הוראת החקר (3) .

    "הדרך" בלמידה בדרך החקר משלבת את הפרקטיקות של תחום דעת – הלומדים מרחיבים ומעמיקים את הידע שלהם כפי שחוקרים-מומחים בתחום הדעת מרחיבים ומעמיקים את הידע האנושי בתחום (4).

    בנוסף, עשייה חקרנית בדרכים הנהוגות על ידי מומחים בתחום הדעת עוזרת לתלמידים להבין כיצד הידע בתחום מתפתח. מעורבות ישירה כזו מקנה הערכה למגוון הגישות המשמשות לחקירה, בניית מודלים והסברים. עשייה ממשית כזו יכולה לעורר את הסקרנות של תלמידים, לעניין אותם ולהגביר את היענותם להמשך החקר. התובנות העולות אצלם, עוזרות להם להכיר בעבודה של חוקרים כפעילות יצירתית ותורמת. 

    אם כך, החקר בתחום מסוים מתייחס לפעילויות שתלמידים עושים ובהן הם מפתחים ידע והבנה של רעיונות בתחום, כמו גם הבנה לגבי הדרך שבה המומחים בתחום חוקרים. היבט חשוב של החינוך הוא לעזור לתלמידים לפתח את הכישורים שהם זקוקים להם כדי לחשוב כמו חוקרים בחתירה אחר ההבנה (5). למידת הפרקטיקות של המחקר בתחום הדעת צריכה להיעשות בשילוב עם התוכן ולא בנפרד, כדי שתהיה אמצעי לפיתוח הבנה עמוקה של הקונספטים והמטרות של התחום, במקום למטרה בפני עצמה.

    מהן הפרקטיקות של תחום הדעת? בתחומי דעת שונים קיימות פרקטיקות שונות ודגשים שונים. למשל, במשך שנים של מחקר שהתמקד בעשייה המדעית והתבצע בידי היסטוריונים, פילוסופים, סוציולוגים ופסיכולוגים, עלה הרעיון של המדע כמערך של פרקטיקות כמו פיתוח תיאוריות, הנמקה והסקה (6) . מערך זה כולל רשתות נרחבות של משתתפים ומוסדות מחקר, דרכי דיבור וכתיבה ייחודיות, פיתוח מודלים לייצוג של מערכות או תופעות, יצירת היקשים ותחזיות, בניית מכשור מתאים ובדיקת היפותזות על ידי ניסוי או תצפית. העשייה המדעית אינה מצטמצמת רק לחקירה הניסויית – מערך הפרוצדורות כמו, זיהוי ובקרה על משתנים, סיווג, זיהוי מקורות של טעות – אלא כוללת פרקטיקות נוספות כמו בניית מודלים, ביקורת או הערכה (critique) ותיקשור (communication). תהיה זו טעות לחשוב כי קיימת דרך אחת לעשות מדע והיא השיטה המדעית (נא ראו רשומה בקישור). הפרקטיקות העיקריות בעשייה המדעית לפי "המסגרת להוראת המדעים" (6)(2012, NRC) הן:

    1. שאילת שאלות (במדע) והגדרת בעיות (בהנדסה)
    2. פיתוח ושימוש במודלים (ניתן לראות דוגמה ברשומת האורח של עינת גיל)

       

      A framework for science education. 2012

      A framework for science education. 2012

    3. תכנון וביצוע של חקירות
    4. ניתוח ופרשנות של נתונים
    5. שימוש במתמטיקה ובחשיבה חישובית. זו פרקטיקה המאפיינת חשיבה מדעית ואינה מתאימה למדעי הרוח. אולם מתפתח כיום תחום מחקר בבלשנות העושה שימוש בחשיבה חישובית ובנוסף תחום ה- big data המעבד נתונים מגוונים במדעי החברה והמדינה.
    6. בניית הסברים (למדע) ותכנון פתרונות (להנדסה)
    7. בניית טיעונים לפי עדויות
    8. השגה, הערכה ותקשור של מידע

    חקר קיים גם בהנדסה. אם המדע שואל: מה קיים ומה קורה? ואיך יודעים זאת? ההנדסה שואלת מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם צורך או חוסר מסוים? כיצד ניתן לחדד את הבעיה? ואילו כלים וטכנולוגיות זמינים, או אפשר לפתח כדי להתמודד עם הצורך? השאלה המשותפת למדע ולהנדסה היא כיצד ניתן לתקשר לגבי תופעה, ממצאים, הסברים ופתרונות עיצוביים? התהליך ההנדסי נקרא תהליך התיכון או העיצוב ההנדסי (ניתן לקרוא עוד במחונ-NET)

    art

    חקר על ההבדל בין צבעים "חמים" לצבעים "קרים"

    דוגמאות נוספות באמנויות, היסטוריה וספרות:
    חקר באמנויות.
    חקר באמנות הוא תהליך שבו מתקיים שימוש שיטתי בתהליך יצירתי ואמנותי כדרך להבנה . במחקר האמנות שמים דגש על עבודת האמנות והאמנות משמשת ככלי המחקר ודרכי תקשור התוצאות. "במחקר לאמנות התוצר הסופי הוא עבודת אמנות, החשיבה טבועה בתוצר והמטרה אינה דווקא ידע הניתן להעברה מילולית אלא ויזואלית. זו פעילות אמנותית ועיצובית המערבת מחקר בעקרונות, בחומרים ובטכניקות שמשמשות לייצור עבודת האמנות" (פריילינג).
    חקר בהיסטוריה
    היסטוריה מתחילה פעמים רבות בתעלומות, בסיפורים, ובשאלות מה קרה? ולמה קרה? החיפוש אחר תשובות עושה את העיסוק בהיסטוריה לפעילות מעניינת להיסטוריונים והם מניעים את למידת התוכן שלהם בעקבות שאלות. לכן גם התלמידים יכולים לראות בעיסוק בחקר בהיסטוריה פעילות מעניינת ורלוונטית וניסיון לבנות את הסיפור ההיסטורי באופן עשיר בנרטיבים ובהסברים אפשריים. הנתונים בהיסטוריה הם המקורות הראשוניים, הטקסטים. בנוסף, "הסטוריוגרפיה (דעות של הסטוריונים), יצירות אמנות, ארכיאולוגיה ועוד, עומדים לרשות ההסטוריון ובודאי כשמדובר בהשוואה בין נרטיבים" (דפנה הרן, אונ' חיפה ותיכון ליאו בק)
    חקר ספרותי
    בלב החקר הספרותי נמצאת חקירת הדרכים שבהן טקסטים ספרותיים מעבירים חוויה אנושית בעולמות אמיתיים ודמיוניים. התלמידים מבקרים ומעריכים טקסטים ומפעילים חשיבה רפלקטיבית ושיפוט מושכל.

    מה משותף לחקר בתחומי דעת שונים? שאלות, עדויות והסברים. מהם המרכיבים הגנריים המשותפים לחקר בתחומי הדעת השונים? המועצה הלאומית האמריקאית למחקר (NRC) הגדירה חמישה מאפיינים חיוניים של הוראה ולמידה של חקר המתאימים לחינוך המדעי בכל שכבות הגיל (חקר והסטנדרטים הלאומיים לחינוך מדעי). נראה כי ניתן לתרגמם לכל תחומי הדעת:
    1. לומדים עסוקים בשאלות המכוונות באופן מדעי. מדענים מכירים בשני סוגים עיקריים של שאלות. שאלות קיומיות השואלות לעיתים קרובות מדוע:"מדוע לבעלי חיים מסוימים יש שיער?" ו- "מדוע אנחנו ישנים?" שאלות סיבתיות שואלות כיצד: "כיצד נוצר הרעם?" "כיצד חרק נושם?" למרות שמדע בדרך כלל יכול לענות על שאלות סיבתיות, הוא לא יכול לענות בכל פעם על שאלות קיומיות. המורה ממלא תפקיד חשוב בהנחיית תלמידים לשאלות שהם יכולים לענות עליהן בעזרת האמצעים שברשותם. לעיתים הדבר היחידי הנדרש הוא לשנות את השאלה משאלת 'מדוע', לשאלת 'כיצד'.
    2. לומדים נותנים עדיפות לעדויות, המאפשרות להם לפתח ולהעריך הסברים המתייחסים לשאלות המכוונות למדע. מדענים משיגים עדויות כנתונים מדעיים על ידי תיעוד או רישום של תצפיות וביצוע מדידות. ניתן לבדוק את דיוק הנתונים על ידי חזרה על התצפיות או על ידי ביצוע מדידות חדשות. בכיתה, תלמידים משתמשים בנתונים כדי לבנות הסברים לתופעות מדעיות. לפי הסטנדרטים הלאומיים לחינוך מדעי בארה"ב (3), "הסברים על הדרך בה עולם הטבע משתנה, המבוססים על מיתוסים, אמונות אישיות, ערכים דתיים, השראה מיסטית, אמונות תפלות, או סמכות יכולים להיות שימושיים באופן אישי ורלוונטיים לחברה, אבל אינם מדעיים."
    3. לומדים מנסחים הסברים מהעדויות כדי לענות על שאלות המכוונות באופן מדעי. יסוד זה של חקר שונה מהקודם בדגש ששם על התהליך מהראיות ועד להסבר, במקום להתייחס לקריטריון המגדיר ראייה. הסברים מדעיים מתאימים לעדויות הזמינות ונתונים לביקורת ותיקונים. יתרה מזאת, הסברים מדעיים מגיעים מעבר לידע הנוכחי ומציעים הבנות חדשות המרחיבות את בסיס הידע. באופן דומה, תלמידים המייצרים רעיונות חדשים על ידי בנייתם על גבי בסיס הידע האישי שלהם, מרחיבים את הידע וההבנה שלהם.
    4. לומדים מעריכים את הסבריהם לאור הסברים חלופיים, בייחוד אלו המשקפים הבנה מדעית. חקר מדעי שוניה מצורות חקר אחרות בכך שההסברים המוצעים יכולים לעבור שינויים ושיפורים או להיזרק לצד, לאור מידע חדש שמתגלה. תלמידים יכולים לשקול הסברים חלופיים כשהם משווים את תוצאותיהם עם אלו של האחרים. עליהם להיות מודעים לקשר בין תוצאותיהם לידע המדעי הנוכחי.
    5. לומדים מפרסמים, מציגים ומצדיקים את ההסברים שהציעו. מדענים מפרסמים ומציגים את תוצאותיהם בפירוט מספיק כך שמדענים אחרים יוכלו לנסות לחזור על עבודתם, ולספק למדע כלי חשוב לבקרת איכול. מדענים אחרים יכולים להשתמש בתוצאות כדי לחקור שאלות חדשות ועם זאת קשורות. גם תלמידים מפיקים תועלת כאשר הם חולקים את תוצאותיהם עם חברי כיתתם, ונותנים להם הזדמנות לשאול שאלות, לבדוק עדויות, לזהות כשלי היגיון, לשקול האם המסקנות הולכות מעבר לנתונים, ולהציע הסברים חלופיים.

    לסיכום, למידה בדרך החקר היא בראש ובראשונה דרך ללומדים להעמיק את הלמידה שלהם ולהגיע לתובנות משמעותיות לגבי רעיונות ותפיסות בתחום הדעת שלהם. כדי שידע יהיה שימושי ושהלומד יוכל ליישם אותו לפתרון בעיות שונות יש לבנות רשת תפיסתית מקושרת. פעולה זו דורשת השקעת תעצומות רגשיות וקוגניטיביות ולכן עדיף שתהיה מונעת על ידי סקרנות. בהתאם לכך, אמנות ההוראה תבוא לידי ביטוי מיטבי בהצתת הסקרנות של הלומדים וגירוי רצונם לחקור. מורה טוב, תומך ומתווך את הלמידה העצמאית של התלמיד ומאפשר לו או לה להמשיך בתהליך של למידה משמעותית והפיכת המידע המנותק לידע מקושר ושימושי.

    נושאים נבחרים על למידה בדרך החקר. במאגר הידע של האגף למחוננים ומצטיינים, מחונ-NET

    חידוד נוסף של מושגים על למידה בדרך החקר, כולל מיפוי של התחום ברשומה שבקישור

    אתם מוזמנים להגיב – לתקן להעיר ולהוסיף על דרכי חקר בתחומי הדעת השונים.

    מקורות וקריאה נוספת:

    [1] How Students learn: History, mathematics and science in the classroom. Donovan and Bransford, NRC 2005

    [2] למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך. ענת זוהר. 2007 הוצאת מאגנס.

    [3] Inquiring into inquiry learning and teaching in science. AAAS, eds Minstrell and van Zee. Bybee, 2000, p.30

    [4] Inquiry and the national science education standards. A guide for teaching and learning. Olson and Loucks-Horsley. NRC 2000

    [5] Inquiry – Foundations. National science foundation, 1999.

    [6] A framework for K-12 science education: Practices, crosscutting concepts, and core ideas. Quinn et al., תקציר NRC 2012

    קריאה נוספת:

    האיים אינם מתחברים ליבשה, מאת פרופ' ענת זוהר, הד החינוך אפריל 2013 (בפורטל מס"ע, מכון מופת)

     
    במרכז הכתבה ראיון עם סימה רבלין, אחראית על תכניות המחוננים במחוז הצפון
    על פוסט-מודרניזם, ועל סיום המודרניזם,
    ד"ר אריקה לנדאו בראיון בערוץ 10 – על יצירתיות, על ילדים מחוננים, על ההיבט הנוסף של איינשטיין, על החיים כחיפוש אחד גדול... על החיפוש הנוסף, אותו יש להקנות למחוננים, על המחוננות עצמה
    רשימת עבודות התלמידים - "הפרוייקטים" לשנת תשס"ט. העבודות הינן משימות חקר שתלמידי שכבת ט' מבצעים בסיום שש שנות לימודים במרכז והן משתתפות בתחרות העבודות השנתית ע"ש עמי פלד ז"ל, תלמיד המחזור הראשון בתל חי שנספה בתאונת דרכים.