• מאמרים, כתבות וקישוריםהאם הילד שלי מחונן?

    האם הילד שלי מחונן?

     

    מאת: דניאלה שאול

     

    כתבה שפורסמה בעיתון "שישי בגולן", עם פתיחת שנת הלימודים תשע"ב, ספטמבר 2011.

     

    במרכז הכתבה ראיון עם סימה ריבלין, הממונה מטעם משרד החינוך על כל תכניות המחוננים במחוז הצפון מומלץ!

     

    האם הילד שלי מחונן? התשובה הסטטיסטית היא - סביר להניח שלא. התשובה הפרטית היא - בוודאי! כי אין הורה בישראל שלא מחכה בקוצר רוח למכתב, הנושא את כתובת האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך בתום ג' כיתות, המאשר שאכן צדק בכל הזמן הזה, הילד מחונן.

    98.5% אחוזים מההורים לא יזכו לבשורה; 1.5 האחוזים הנותרים, שילדם אובחן כמחונן, מוזמנים להפנותו ללימודים באחד ממרכזי המחוננים באזורם, הפועלים במסגרת האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך.

    ילדי דרום הגולן מופנים למרכז למחוננים שבמכללת "כינרת", ילדי קצרין ויישובי צפון הגולן, כולל כפרי הדרוזים - למרכז שבמכללת "תל חי".

    בתום תקופת החגים נפתחים הלימודים בשני מרכזי המחוננים, בהם לומדים בני ובנות כיתות ד'-ט' מאזורנו, שאובחנו כמחוננים, מדי יום בשבוע, יחד עם בני גילם, חילונים, דתיים, בני אמונות ודתות שונות. המשותף לכולם: כישורים אינטלקטואליים, יצירתיים וחברתיים, שמסגרות החינוך הרגילות אינן ערוכות לספק להם מענה, או למצותם. במרכזי המחוננים מוצאים התלמידים חברת שווים וזוכים לתמהיל מתוגבר, מרחיב ומעמיק של תחומי דעת, שרבים מהם אינם נלמדים במערכות הלימודים הרגילות. צוות המורים שעומד לרשותם מתמחה במגוון תחומי דעת ויצירה ומיומן בלמידה פתוחה, בסגנון הוראה לא שגרתי ובפיתוח חשיבה. קבוצות הלמידה קטנות בדרך כלל, יחסית למקובל בכיתות בבתי הספר ולכל אחת משכבות הגיל של הילדים המחוננים במרכזים תכנית לימודים ופעילויות משלה.

    במרכז בתל-חי, לומדים השנה כ-400 מחוננים ומצטיינים. המחוננים "הצעירים", בכיתות ד'-ו', שלומדים בימי ראשון ושני בשבוע, נחשפים ללימוד של כלי חקר בסיסיים, המשולבים עם כלים לחשיבה יצירתית והמצאתית.

    בשכבת "הבוגרים", כיתות ז'-ט', שלומדים בימי חמישי, מרכיבים התלמידים לעצמם מערכת לימודים אישית, בהתאם לתחומי התעניינותם. בין הקורסים הנלמדים: סינית, הצפנה, צילום, תרבות יפן, תורת המשחקים, חשיבה יוצרת, אמנות, אמנות ממוחשבת ועריכת קולנוע בתלת-ממד, רפואה, פסיכולוגיה, אתיקה, משפט, תקשורת ופוליטיקה, פילוסופיה, דרמה באנגלית ופרויקט מחקר. בשנת לימודיו האחרונה, מבצע כל תלמיד ט' במרכז בתל חי עבודת חקר על פי סטנדרטים המקובלים באקדמיה, תוך השקעת זמן ומאמץ חריגים, שמביאים לתוצרים מרהיבים.

    בכל שכבות הגיל במרכז בתל-חי משולבים תלמידים דוברי ערבית מכפרי הדרוזים בגולן ובגליל. בכל השיעורים נוכחים סטודנטים / חונכים דוברי ערבית שמסייעים בתירגום בעת הצורך.

    לפני שלוש שנים, נוספה למרכז בתל-חי תכנית העשרה לתלמידים מצטיינים, שלימודיה מתקיימים בשעות אחר הצהריים. פעילות זו רותמת את הניסיון, הצוות והכלים הפדגוגיים הקיימים, על מנת לתת מענה לתלמידים המצטיינים מאצבע הגליל והגולן, שעברו את מבחני האיתור של משרד החינוך באחוזונים העליונים, אך לא זכו להצטרף למסגרות למחוננים.

    ילדי היישובים בדרום הגולן חובשים את ספסלי המרכז במכללה האקדמית "כינרת", בו לומדים כ-200 תלמידים מחוננים, וכ-120 תלמידים מצטיינים מכיתות ד'-ו'. המרכז פועל ארבעה ימים בשבוע, בכל יום לומדת בו שכבת גיל שונה וגם הוא רואה את ייעודו בטיפוח חשיבה ויצירתיות, שמתרגמות את יכולות תלמידיו לעשייה.

    תכנית הלימודים בכל המרכזים הנה עצמאית, תוך שימוש בנושאי הלימוד כבסיס לשמירה על רמת סקרנות, מוטיבציה, רמת יצירתיות ומקוריות.

     

    סימה ריבלין היא הממונה מטעם משרד החינוך על כל תכניות המחוננים במחוז הצפון, בסך הכול 11 מרכזים וכן על תכנית "אמירים", שפועלת בתוך כ-50 בתי ספר במחוז הצפון, כולל בתי הספר "גמלא" ו"דרכי נועם" בקצרין.

    ריבלין הנה תושבת קצרין מזה 24 שנים והיא ניהלה את המרכז למחוננים בתל-חי במשך 13 שנים, עד לתפקידה הנוכחי. היא מרצה במכללה האקדמית תל חי, בחוג לחינוך וביחידה לאנגלית ודוקטורנטית בנושא המחוננות, במסגרת אוניברסיטת באת', באנגליה.

    פגשתי את סימה לראשונה לפני 20 שנה, עת שתינו התחלנו בהוראה במרכז למחוננים בתל-חי. סימה התקדמה לניהול בית הספר ולתפקידה הנוכחי ואני המשכתי בפיתוח ובהוראת תחום עבודות החקר בשכבה ט', בד בבד עם הוראת התקשורת והתרבות הישראלית במרכז בתל חי, בו אני מלמדת גם היום.

    הן בהיותה מורה ומנהלת והן בתפקידה הנוכחי, קידום מסגרות המחוננים, מאבק לתקצוב הולם, פיתוח דרכי ההוראה והרחבת הלגיטימציה לקיומן של מסגרות אלה - כולם הם נשמת אפה של ריבלין.

     

    מה הצורך לדאוג למי שנמצאים כבר באחוזון העליון באוכלוסייה?

    ריבלין: "צריך לדאוג להם, מפני שבילדים האלה טמונה היכולת לפתח את המדינה, לפתור בעיות ברמה הגבוהה ביותר, גם בעיות חברתיות ולהנהיג אותנו למקום אחר. מחובתנו להשקיע בהם, הן בצמיחה והעצמה אישית בכל אחד מהם והן מבחינת הזיקה למדינה ולאזור.

    "מעטים יודעים כי חינוך למחוננים הוא חינוך מיוחד, אבל בקצה השני של הסקאלה. מדובר בילדים מיוחדים, עם צרכים מאוד מיוחדים, מבחינת הפן הרגשי והאינטלקטואלי גם יחד. עם היתרונות הגדולים שיש במחוננות מגיעים גם החסרונות והבעיות. מחובתנו לטפל בשני צדי המטבע הזה".

     

    בעיות? אצל מחוננים?

    "קודם כול בעיית הדימוי - של 'החנון', 'היורם' עם המשקפיים העבים, 'הסוציומט'... שהוא בעצם מצב כמעט אפסי, זעיר ביותר. רוב המחוננים מצטיינים הן בפן האינטלקטואלי והן החברתי. אנחנו נמצא אותם מנהיגים כראשי מועצות תלמידים, פעילים מאוד בתנועות נוער, כיזמים חברתיים בתוך בתי ספר ומחוצה לו.

    "בעיה נוספת נמצאת בקרב אחוז מסוים של ילדים, שאצלם הפער בין האינטלקט לרגש גדול מאוד. עלול להיות מצב בו גילו הכרונולוגי של הילד הוא עשר שנים, מבחינה אינטלקטואלית הוא בן 14 ומבחינה רגשית - בן שמונה. אצל ילד רגיל היה ניתן להתגבר די בנקל על פער בין הגיל האינטלקטואלי והרגשי. היות שלילדים מחוננים יכולות אינטלקטואליות כה גבוהות, הפער אצלם מאוד גדול. המצב עלול להיות מאוד מתסכל, הן להורים והן לילד ודורש התייחסות מיוחדת על מנת לטפל בו.

    "מצד שני, עלול להיות מצב, בו ילד מחונן בן עשר נמצא בגיל 15 הן מבחינה אינטלקטואלית והן רגשית. כל חבריו בשכבה בבית הספר הם בני עשר, ונוצר שוב פער מאוד גדול בינו ובין חבריו. המקום, בו כל הילדים הללו שתוארו כאן, מרגישים הכי בטוחים ומקבלים טיפוח ופיתוח שעונה על צרכיהם המיוחדים, הוא המרכז למחוננים.

    "מטרתנו במרכזי המחוננים היא לשלב תשומת לב לצד הרגשי עם פיתוח החשיבה היצירתית של הילדים. חשיבה יצירתית אינה רק אמנויות, אלא חשיבה מדעית, שמובילה לפתרון בעיות וליצירת ידע חדש.

    "לסוגיה זו נקשר ההבדל בין ילד מצטיין למחונן. המצטיין יודע להשתמש בידע קיים והמחונן מסוגל לקחת את הידע הקיים, לחבר אותו עם רעיונות אחרים, ליצור מזה ידע חדש ועל ידי כך כמובן לתרום לחברה".

     

    המטרות חשובות, כיצד מיישמים אותן?

    "המורים במרכזי המחוננים הוכשרו לכך שהקורסים שהם מלמדים מבוססים על פיתוח חשיבה יצירתית ופיתוח מיומנויות חקר, יחד עם פיתוח מיומנויות של מנהיגות ואחריות חברתית. ארבעת הדברים האלה ביחד מאפשרים להם לממש את יכולות-העל שטמונות בתלמידים המחוננים.

    "אבל למרכזים ולמורים יש גם מטרות נוספות, אחת מהן היא לדרוש וללמד את הילדים להתאמץ מבחינה אינטלקטואלית".

     

    מדוע מחוננים צריכים להתאמץ מבחינה אינטלקטואלית? הרי יש להם את זה

    "בבית הספר, רוב הילדים האלה מצליחים בקלות והם לא חווים את המאמץ הנדרש כדי להצליח בלימודים. כל כישרון בעולם לא יעזור, אם אדם אינו יודע להתאמץ. לכן, בין הדברים שאני מאוד מעוניינת לטפח במרכזי המחוננים היא העמדת קשיים בפני התלמידים, שלא יהיה להם קל.

    "אנחנו רואים שילדים מגיעים למרכזים בכיתה ד' ופעמים רבות הם פוגשים לראשונה מצב שבו הם לא הכי חכמים בכיתה. לראשונה, הם לא הכי זריזים, הם לא יודעים את התשובות, לא בהכרח מבינים הכול כל הזמן ונדרש מהם מאמץ כדי להתמודד עם מה שקורה בכיתה. זה שיעור מאוד מאוד חשוב.

    "כאשר ילד שלא היה צריך להתאמץ בכלל ואין לו הרגלי למידה בכלל, מגיע לתיכון, המצב מתחיל להסתבך. הוא אינו יכול עוד לעשות את כל המתמטיקה בראש. בלא הרגלי למידה, הוא נכשל כאשר צריך לכתוב משהו. עבודת גמר הרי לא כותבת את עצמה לבד.

    "הבוגרים שלנו גם מדווחים לנו שאחד הדברים שמאוד עזרו להם בלימודים האקדמיים המתקדמים הוא שנדרש מהם לחקור, להתאמץ ושלא ויתרו להם במרכז למחוננים".

     

    המסגרות האלה מתרחבות?

    "אין מה להרחיב, הילדים הללו הם רק אחוז וחצי באוכלוסייה וכך זה נשאר. יש תכניות מצטיינים בשני המרכזים אחר הצהריים, הן מתוכננות לחמישה האחוזים העליונים שבאוכלוסייה שאותרו על ידי מבחני האיתור".

     

    החל מהשבוע, הם עולים על הסעות מיוחדות, שאוספות אותם מכל רחבי הגולן, ליום קבוע במרכז מחוננים. מרכז שמוריו, בהם גם אני, כותבת שורות אלה, עושים ככל יכולתם, על מנת לתת להם תשובות ליכולות ולצרכים המיוחדים שלהם.

    שתהא לכולנו שנת לימודים טובה.

     

     

    מיהו ילד מחונן? מיהו תלמיד מצטיין?

     

    מחוננים: ועדת ההיגוי לחינוך מחוננים בישראל החליטה להשתמש במונח "מחוננים" עבור כל סוגי ההצטיינות בקריטריונים הבאים: יכולת לימודית כללית/רמת אינטליגנציה כללית; כישרון אמנותי: במוזיקה, באמנויות פלסטיות, באמנויות הכתיבה; הצטיינות לימודית ספציפית: במתמטיקה, במחשב, בשפות וכדומה; כישרון ספורטיבי.

    המחוננים הם האחוזון העליון של האוכלוסייה בכל שנתון, בכל אחד מתחומי המחוננות כפי שהוגדרו לעיל. במונחים של I.Q מדובר על מנת משכל של 135 ומעלה.

    נמצא, כי מתוך שנתון של 100,000 תלמידים אחוז אחד הם בעלי מנת משכל גבוהה מ-135.

    רשימות המומלצים ללמוד בתכניות הייחודיות למחוננים נקבעות על פי נורמות יחסיות מקומיות, מדובר בפועל ב-3-1 האחוזים העליונים באוכלוסייה.

    תלמידים מצטיינים הם 5 אחוזים מהתלמידים שלהם יכולות גבוהות ביותר בהשוואה לשאר התלמידים. במונחים של I.Q מדובר על מנת משכל של 125 ומעלה ועליהם לעמוד בקריטריונים של מוטיבציה ויצירתיות מעל לרמת חציון של השנתון.

    תחומי ההצטיינות כוללים את תחומי הדעת השונים והצטיינות באמנות ובספורט.

    מחונן-על הוא תלמיד מתת-קבוצה של מחוננים שכישרונם נדיר ביותר. מספרם הוא כ-15-10 תלמידים בכל שנתון. בתחום האינטליגנציה מדובר על תלמידים בעלי I.Q. הגבוה מ-155.

     

    איתור מחוננים ומצטיינים

     

    האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים מקיים מדי שנה מבחנים לאיתור תלמידים מחוננים ומצטיינים.

    מבחני הקבלה לתכניות המחוננים והמצטיינים נערכים לכל תלמידי כיתות ב' או ג', בשני שלבים.

    שלב א' - נועד לסינון ראשוני של המועמדים. כדאי לדעת: השנה יתקיים המבחן בכל בתי הספר ביום 27.10.2011.

    שלב ב' - 15 האחוזים שהגיעו להישגים הגבוהים מבצעים את "מבחן האיתור" במרכזי בחינה אזוריים, במתכונת של מבחן פסיכומטרי קבוצתי.

    לתלמידים בעלי מוגבלויות ועולים חדשים שאינם בקיאים בעברית כשפת-אם, ניתנים תנאי בחינה מותאמים.

    בתום תהליך האיתור, נשלחות הודעות להורים ולבתי הספר על זכאותו/אי-זכאותו של התלמיד ללמוד בתכנית.

     

    דניאלה שאול

     

    במרכז הכתבה ראיון עם סימה רבלין, אחראית על תכניות המחוננים במחוז הצפון
    על פוסט-מודרניזם, ועל סיום המודרניזם,
    ד"ר אריקה לנדאו בראיון בערוץ 10 – על יצירתיות, על ילדים מחוננים, על ההיבט הנוסף של איינשטיין, על החיים כחיפוש אחד גדול... על החיפוש הנוסף, אותו יש להקנות למחוננים, על המחוננות עצמה
    רשימת עבודות התלמידים - "הפרוייקטים" לשנת תשס"ט. העבודות הינן משימות חקר שתלמידי שכבת ט' מבצעים בסיום שש שנות לימודים במרכז והן משתתפות בתחרות העבודות השנתית ע"ש עמי פלד ז"ל, תלמיד המחזור הראשון בתל חי שנספה בתאונת דרכים.
    איך מוצאים מרכז מעגל על ידי מזלג?