• אודות המרכזההסטוריה של המחוננות

    מעניין, לא אנחנו המצאנו את המחוננות....

    צעדים הסטורים בדרך לחינוך ולטיפוח הכישרון ואינטליגנציה 

    • ביוון וברומא, כבר לפני 2000 שנה, נהגו לערוך איבחונים, על מנת לאתר את מנהיגות המדינה בעתיד מקרב בני הנוער.
    • בשנת 800 לספירה עודד שארלמיין את מימון חינוכם של ילדים מוכשרים, שנמצאו מקרב השכבות הנמוכות באוכלוסיה - ה"עמך".
    • השנה היא 1373 - בשנה זו התחילו הטורקים העות'מאנים לאבחן נערים בעלי כושר גופני ויופי יוצאי דופן.
    • בשנים 1743-1826 - תומאס ג'פרסון מציע, שנוער בעל פוטנציאל יזכה לסיבסוד מלא של לימודיו באוניברסיטה.
    •  1895 - צ'ארלס דרווין (בריטניה) מתחיל במחקריו "מוצא המינים" (Origin of species).
    • 1869 - פראנסיס גלטון (בריטניה) חוקר את נושא ה"תורשתיות של רמת מישכל בקרב בני אנוש". הוא פיתח את רעיון ה"Fixed intelligence" -  מישכל קבוע - ויצר את מבחן המישכל הראשון.
    • בשנת 1905 פותח סולם המישכל בידי אלפרד בינט (צרפת), שהגה את רעיון "הגיל המנטאלי" ואת - I.Q (Intelligence quotient) -  מנת המישכל - כדי להפנות תלמידים חלשים דווקא לכיתות מיוחדות.
    • 1921 - לויס טרמן, מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, שיכלל את מבחן המישכל של בינט ומאז הוא נקרא: "סולם המישכל של סטנפורד-בינט".
    • בשנים 1940-1930- מבחני המישכל הפכו לפופולריים מאד, במיוחד בידי הצבא האמריקאי, יועצים מקצועיים ובתי ספר.
    • שנות השלושים עד השישים של המאה העשרים - פותח הרעיון, שניתן להעלות את רמת המישכל באמצעות חינוך, שאין למנת המישכל ערכים מוחלטים ואפשר להגדירה כאינטראקטיבית. החוקרים המובילים בתחום הם מונטסורי, ולמון, סקילז, דאי, דניס והאנט.
    • 1952 - ז'אן פיאז'ה תיאר את הפיתוח הקוגניטיבי. הוא קבע את עקרונות ההשתתפות הפעילה בלמידה ושלבי התפתחותה ותרם לגישה האינטראקטיבית לאינטליגנציה.
    • אנחנו בשנת 1956 - גילפורד, בהרצאתו בפני אירגון פסיכולוגי אמריקאי, הוסיף את "מודל האינטלקט", שהגדיר מחדש את המישכל כמורכב מ-120 גורמים שונים. במודל שייצר הוא הדגיש מאד את היצירתיות, הנקראת בין היתר גם חשיבה מסתעפת.
    • בשנת 1957 יצא ה"ספוטניק" - הלוויין הראשון בהסטוריה, אל האטמוספירה. במרוץ הראשון הזה אל החלל הביסו הרוסים את האמריקאים, מה שגרם לאמריקאים להתייחס לחינוך ביתר רצינות, להתחיל לזהות מחוננות ולעודדה.
    • סוף סוף, בשנות ה-60 - זה קרה. נחשפה עבודתו של הרוסי ויגוטסקי משנות העשרים של המאה... בעבודתו הוא מערער על הרעיון של המישכל הקבוע "Fixed intelligence" ומוכיח, שלמידה גורמת להתפתחות ומכתיבה אותה. הוא הדגיש כבר אז את חשיבות יצירת הגירויים החל מגיל צעיר.
    • 1964 -  בלום מוסיף רבות לערכו של תהליך הלמידה, לחשיבותו של הגירוי בגיל מוקדם ולתיאוריית המישכל האינטראקטיבי. הוא יצר מסד נתונים לתוכנית "Headstart" ופירסם את תורת המיון (טקסונומיה) של המטרות החינוכיות של בלום. תורה זו משמשת כבסיס לתוכניות רבות למחוננים.
    • 1983 - כבר ממש זמננו - גרדנר חשפה את תיאוריית ריבוי-האינטליגנציות הכוללת: אינטליגנציה מילולית, מוסיקלית, הגיונית-מתמטית, מרחבית, קינאסטתית, בין-אישית, וחברתית.
    • 1985 -  סטרנברג חושף את תיאורית הטריארטית (שלישוני) של האינטליגנציה, הכוללתMeta processes,  תהליכי ביצוע, ותהליכי רכישת ידע.
    • 1995 - אוסף התיאוריות עד כה מצביע על כך שהמישכל הוא רב-מימדי ומושפע מיחסי גומלין בין הנולד והסביבה.

     

    אצל מי שהגיע עד כאן, בודאי התעוררו מחשבות ודעות שונות באשר לתגליות שהוזכרו במאמר זה. ככל הנראה, הדעות על חינוך, טיפוח ופיתוח מחוננות, מרחבי הדעת והמישכל, רמות והיקפים - עוד ישתנו היום ובעתיד.

    אנחנו, במערכת האתר, מחכים למשוב ולרעיונות באשר לתיאוריות שהוצגו כאן - נשמח לפרסם כל דעה שתגיע אלינו בדואר האלקטרוני, כהמשך ותוספת למאמר זה. גם ההורים יכולים לצרף את דעתם והשגותיהם באשר לכך.

     

    מצאה ותירגמה מאנגלית - סימה גולדפרב-ריבלין, שכיהנה שנים רבות כמנהלת מרכז מדע ודעת תל-חי והיום מפקחת מחוזית בצפון על הוראת המחוננים והמצטיינים.